דיאלוג אישה ואישה מחזה איזה עולם קטן


האקדמיה לאמנויות הבמה
מאגר דיאלוגים

ilg;ui;guij;

 

 

 

איזה עולם קטן

(מסך או פרגוד סגור, לפניו בקדמת הבמה רואים 2 כיסאות, יושבת פסיכולוגית ומתארגנת לפגישה, נכנסת סבטלנה עם מטריה כאילו וגשם בחוץ)

פסיכולוגית: אני רואה שאת מאוד נסערת היום סבטלנה, את רוצה לדבר על זה?

סבטלנה: (נושמת עמוק ומנסה להירגע) את יודעת אני ובעלי סרגיי עברנו שנים קשות מאוד ברוסיה.. אבל מה שאנחנו עוברים פה זה הרבה יותר קשה…

פסיכולוגית: תנסי קצת להירגע ותספרי לי קודם קצת על השניים הקשות ברוסיה.

סבטלנה: נו… את יודעת… בעלי סרגיי הוא למד ברוסיה ד"ר למתמטיקה, ואני יש שמיעה אבסולוטי למדתי מורה לפסנתר, ביחד עסקנו בפעילות ציונית והיינו מסורבי עליה, יום אחד באו באמצע הלילה מה- ק.ג.ב ולקחו את סרגיי לבית סוהר, והוא קיבל 9 שנים בכלא על פעילות ציונית, זה היה שניים מאוד קשות בשבילנו..  גם מצב כלכלי לא היה טוב.. מה שהחזיק אותנו ונתן לנו תקווה זה אהבה שלנו והחלום שיום אחד נזכה להגיע למולדת שלנו, ארץ ישראל, את יודעת ביום שבאנו לארץ סרגיי ואני נישקנו את האדמה בשדה תעופה ובכינו כמו ילדים קטנים…

פסיכולוגית: ממ… אני מבינה… ומה קרה פה בארץ מאז שבאתם?

סבטלנה: באנו פה לגור בשלומי, וסרגיי קשה מוצא עבודה במקצוע ד"ר מתמטיקה אז התחיל עובד במפעל זוגלובק כל היום עובד קשה הרבה שעות מנקה נוצות של תרנגולות, ובראש שלו בשביל לא להשתגע מזה עבודה רובוטיקה הוא לעשות נוסחאות איך הוא יודע לפי משקל מדויק של תרנגול כמה נוצות יש לו בגוף, וכמה אחוזי שומן יש לו בפולקה..

פסיכולוגית: אההה… מה איתך סבטלנה? תעזבי עכשיו את סרגיי…

סבטלנה: אני מצאתי עבודה במתנ"ס שלומי מלמדת ילדים פסנתר מנגנת ולאט לאט קצת חסכנו כסף, לקחנו משכנתא וקנינו בית משומש. נו… עכשיו רצינו משפץ בית כבר ישן, (מתחילה להיות נסערת) לקחנו קבלן והוא לעשות תוכנית, הכל נראה יפה יפה על ניירות, לקח כסף בשביל עבודה ושבר לנו עם פועל את כל הקירות בפנים.. וזהו.. אין קבלן, אין פועל, אין כסף, ואנחנו עם בית שבור בלי קירות … (מתחילה לבכות)

פסיכולוגית: (נותנת לה טישו) מה קרה? למה? אני לא מבינה…

סבטלנה: (בבכי) כי ככה פה בזה מדינה, אחד דופק את השני, קבלן ברח עם הכסף ואנחנו יש בית אין קירות.. נשאר רק ניירות של קבלן.

פסיכולוגית: ממממ.. אני מבינה אותך, אבל את יודעת לא כולם ככה…

סבטלנה: ( קמה מהכורסא) ממה אני ראיתי פה איך מתייחסים לרוסים, זה ממש בושה, אין כבוד, (בכעס) את יודעת לפני שבוע אני ללכת ברחוב ובלי כוונה אני דרכתי על רגל של אישה, רציתי לבקש אותה סליחה, לא הספקתי והיא פתחה פה שלה בכל הרחוב שומע "חתיכת פוזלת תראי איך את הולכת יאבהההמה שכמוך", אני הייתי קצת בהלם ואמרתי, זה לא היה בכוונה לא צריך מדברת ככה, היא שמעה אני יש מבטא רוסי, " יותר טוב לא הייתם באים פה לארץ ככה לא היית דורכת לי על הרגל יחתיכת רוסיה מסריחה, תחזרי, תחזרי לרוסיה", (שוב בוכה) זה טוב ככה מדברים….

פסיכולוגית: (ניגשת אליה ומחבקת אותה נותן לה טישו) תשבי… תירגעי… אני מאוד מבינה את הכאב שלך…

סבטלנה: (בשברון לב) את יודעת שם ברוסיה, בכל מקום קראו לנו יהודים, ופה אנחנו עכשיו רוסים, למה אי אפשר לראות שאנחנו בני אדם, לפעמים אני חושבת לעצמי שאפילו בזמן סרגיי היה בכלא, שם היה יותר טוב, את יודעת למה?

פסיכולוגית: כן. כי שם החזיק אתכם החלום שפה יהיה לכם טוב…

סבטלנה: וכאן חלום נשבר… (מהנהנת ובוכה, עוזבת את הבמה)

* לשימוש אישי בלבד
את המחזה ניתן לקבל ב׳האקדמיה לאמנויות הבמה׳ של דים אמור.


להרשמה התקשרו:

טל׳: 077-5518861
נוסף: 050-3350753
שעות הפעלות:
בימי : א׳-ה׳ בלבד
בין השעות:
10:30-18:30
קורס מתקיים: רח' המסגר 56. תל אביב – יפו.

האקדמיה פועלת במרכז ת"א במיקום מושלם ונוח. מתכונת ההוראה הינה חדשנית ומודרנית המעניקה לכל סטודנט אפשרות לביטוי אישי ותמורה מלאה בכל רגע בשיעור. תוכנית הלימודים והמורים המבוקשים ביותר בישראל יצרו חווית לימוד אחרת שאותה ניתן להשיג בלעדית באקדמיה.
אין עוד מקום כזה בישראל.

מסלול לימודים

מידע למתעניין

בוגרים

גלריה

הרשמה

כתבו לנו


נבנה ע"י אנדלס בניית אתרי תדמית עסקיים