מונולוג נשים מתוך המחזה ילדי הצל

האקדמיה לאמנויות הבמה

מאגר מונולוגים

ilg;ui;guij;

 

ילדי הצל

מחזה: ילדי הצל

מאת: תומר בן-ציון

דמות: הלנקה


בחצר המנזר עמד עץ תפוח, בין תפילה לתפילה הייתי מציצה בו. כשהגיע הערב יצאתי מחדרי והתגנבתי אל העץ. הורדתי את הנעליים (בלי משים, חולצת נעליה) והתקרבתי בשקט אל העץ (שוב נוטלת את התפוח ומתבוננת בו בשימת לב) העץ היה כבד מתפוחים. היה שם תפוח אחד גדול ויפה מכולם. תלוי על ענף אחד נמוך. הושטתי את היד, אבל העץ היה גבוה. לא יכולתי להגיע. היה קרוב כל כך. חיפשתי מקל. לא מצאתי. ניסיתי לטפס. לא יכולתי. חוטי תיל היו כרוכים סביבו. כנחשים. תאוה מטורפת לתפוח אחזה בי. חזרתי לטפס. ידי ורגלי זבו דם. עמדתי ליד העץ הגבוה. פתאום התחלתי להתחנן בפני אלוהים של אבא ושל אמא: אנא, זרוק לי תפוח אחד. רק תפוח אחד. אבל העץ היה גבוה. אלוהים גבוה ממנו. כרעתי על ברכיי ולחשתי: ישו, יזוניו, אם באמת אתה טוב, אנא, יזוניו, רק תפוח אחד. פתאום התחלתי לצחוק. אצבעות ננעצו בעורפי. המשכתי לצחוק. "יהודיה מצורעת!"… אם המנזר גררה אותי לחדרה והיכתה. והיכתה. והיכתה. (הלנקה כמו מתפכחת מחלום ובטון שקט מאוד ורגוע, בחצי חיוך אומרת:) ומה אתה חושב היה הסוף?- הרעיבו אותי שלושה ימים נוספים.

* לשימוש אישי בלבד

להרשמה התקשרו:

טל׳: 077-5518861
נוסף: 050-3350753
שעות הפעלות:
בימי : א׳-ה׳ בלבד
בין השעות:
10:30-18:30
קורס מתקיים:
רח' המסגר 56, תל אביב – יפו.

האקדמיה פועלת במרכז ת"א במיקום מושלם ונוח. מתכונת ההוראה הינה חדשנית ומודרנית המעניקה לכל סטודנט אפשרות לביטוי אישי ותמורה מלאה בכל רגע בשיעור. תוכנית הלימודים והמורים המבוקשים ביותר בישראל יצרו חווית לימוד אחרת שאותה ניתן להשיג בלעדית באקדמיה.
אין עוד מקום כזה בישראל.

 

נבנה ע"י אנדלס בניית אתרי תדמית עסקיים