'אתה יכול לגלות טוב יותר את אופיו של אדם במשך שעה אחת של משחק, מאשר במשך שנה שלמה של שיחה'. כתב ז'אן-ז'אק רוסו
ואין ספק שכאשר מדובר בילדים, המשפט הזה נכון עוד יותר. ילדים הם אמיתיים. הם לא מודעים לכך שהם משחקים – הם פשוט עושים את מה שהם רגילים לעשות. במשחק הם עצמם, וכך גם כשהם מחליפים דמויות ומשחקים כמו בהצגה או משחקי דמיון בינם לבין עצמם או עם חברים- אנחנו יכולים לגלות לא מעט ואפילו די הרבה על עולמם הפנימי.
מעבר לעובדה שזה כיף לתת לילדים לשחק ולהשתעשע וחוגי דרמה קיימים בבתי ספר מגילאים מאוד צעירים, אפשר להשתמש במשחק כתחום טיפולי. טיפול במשחק הוא כאשר נעשה שימוש במשחק ככלי טיפולי. ממש כמו אומנות, מוסיקה או גינון. במשחק ניתן לילד להביע את עצמו – רגשות ותקשורת עם אחרים. במשחק הילד נמצא במרחב בטוח ומוגן והוא מרגיש פתוח להביע את רגשותיו ותוך כדי עולים תכנים פנימיים שהוא חושף אפילו מבלי לשים לב לכך. בתהליך של המשחק תפקידו של המטפל לזהות את התכנים האלה, ולעזור בפתרונן וכמו כן, לעזור לילד לצמוח ולהתפתח מבחינה אישית וחברתית. וכל זאת – בעזרת המשחק.
טיפול במשחק הוא שיטת טיפול מאוד מוכרת עם ילדים, בעיקר כי היא מאפשרת להם להשתמש בדמיון, לפתח את יכולת החשיבה שלהם, את הזיכרון ואף ללמוד לתכנן קדימה ולהתמודד עם סיטואציות שונות ולא מוכרות. לילדים יותר קל לתקשר בעזרת תנועה ומשחק. יכולת השימוש שלהם והגדרת הרגשות במילים היא קטנה ומוגבלת יותר משל המבוגרים ולכן במשחק דיאלוג עם הילד תוך כדי המחזה מאפשר לו להיפתח ולשתף אפילו מבלי להבין שזה מה שהוא עושה.
המשחק מעודד יצירתיות, גורם לילד להיות פעיל לבד ובקבוצה ולבאט את עצמו בצורה הכי כנה ואמיתית שקיימת. תוך כדי משחק הילד לא עוצר לחשוב ולחשב את מעשיו ולכן פורצים החוצה מתוך התודעה דברים שהוא עצמו לא מודע שנמצאים בפנים – וכאן נכנס תפקידו של המטפל לעזור לילד להתמודד עם רגשות ותחושות שעולות בו תוך כדי משחק. במשחק הילד יכול לבטא תחושות ורגשות שביום יום נאסר עליו לבטא או לא מנומס לעשות זאת כמו למשל כעס, פחד או אשמה. במשחק נוצר מרחב חופשי והילד יכול לבטא את עצמו מבלי לחשוש שיכשל או שלא יצליח או שיגערו בו על ביטוי תחושות אלה או על ההתנהגות שלו.
כאשר הילד מרגיש מוגן הוא מתחיל לבטא רגשות מודחקים מבלי לשים לב שהוא עושה זאת, וכך מתחיל בעצם הטיפול. הטיפול במשחק הינו טיפול קבוע, לרוב הוא נמשך כ- 50 דקות עד שעה ומתקיים בחדר שכולל משחקים ותחפושות בו הילד מרגיש בטוח ונעים לו בו. ניתן לעשות טיפול אישי מטופל ומטפל או קבוצה של ילדים.
בעזרת המשחק הילד לומד לחוות אמון, להתמודד ולפתור קונפליקטים רגשתיים ואישיים שלו וכן התמודדות בקבוצה, להתמודד עם ניצחון והפסד, הומור וכן פיתוח היצירתיות והדמיון של העולם הפנימי שלו – במקום בטוח שהוא יכול ורוצה לשתף ולהוציא החוצה. במשחק הכל מותר ואין שיפוטיות. המשחק עוזר לילד לנהל נכון את הרגשות שלו ולתעל רגשות כמו כעס עצב למקומות נכונים וכן עוזר בהערכה העצמית שלו.
במשחק, הגבול בין מציאות לדמיון הוא דק וכאן מקומו ותפקידו של המטפל לדאוג להבהיר לילד גבולות – כמו בכל מקום ומצב צריך גבולות, אך עם זאת לאפשר לו לפרוק ולהתנסות מבלי להרגיש חסום. מחקרים רבים הראו שהטיפול יעיל במיוחד אצל ילדים שמדחיקים רגשות עקב טראומה כמו מעבר דירה, מוות במשפחה, הורים שהתגרשו וכדומה. כמו כן מדובר בשיטה יעילה במיוחד לילדים שקשה להם להביע את עצמם בדיבור והם ביישנים ומסוגרים יותר. הטיפול בעזרת משחק הוכיח את עצמו בשיפור המיומנויות החברתיות של ילדים היפראקטיביים ובעלי קשיי קשב וריכוז וכן עם ילדים שנוטים לעצבות ואף דיכאון.
רוצים לנסות כמה תרגילי משחק עם הילדים בבית?
-
תספרו לילד סיפור ותבקשו ממנו לשחק את זה, הדבר המושלם האם תעשו יחד תחפושת לדמויות.התרגיל הזה מפתח דימיון, דיקציה וזיכרון.
-
תבדקו איזה שיר ילד שלכם אוהב, תבקשו ממנו לצייר את השיר על נייר הלבן, כך תוכלו לדעת מה הילד שלכם מבין מהשיר ואיך הוא מקבל אותו. התרגיל הזה מפתח רגשות.
-
שבו עם הילד בחדר ותבקשו ממנו לזכור כל הפרטים ( סדר של הבובות ותמונות ). אחרי 5 דקות תבקשו מהילד לצאת מהחדר וכמובן תשנו את הסדר של הדברים, כשהוא נכנס חזרה עליו לבדוק מה השתנה. התרגיל הזה מפתח זיכרון.
-
תבקשו מהילד לדמיין סיפור: לדוגמה המשך אגדת סינדרלה או סיפור על חייזרים. התרגיל הזה מפתח זיכרון ודמיון.
-
תבקשו מהילד להלביש אתכם כמו הדמויות שהוא אוהב, ותשחקו איתו כאשר הוא צריך לתת לכם משימות. התרגיל הזה מפתח עבודת צוות.
-
תבקשו מהילד לשחק ללא מילים (פנטומימה). לדוגמה: תתנו לו לשחק חתול או איש זקן .התרגיל הזה מפתח דמיון , זיכרון, כישורי משחק.
-
תנסו ללמוד ביחד שיר ותצלמו את הילד מבצע את השיר גם בשירה וגם במשחק או ריקוד. בסוף השיר אז תשבו יחד ותראו את הסירטון.