מחזה: הדוד וניה
מאת: אנטון פאבלוביץ' צ'כוב
דמות: וניה

(לבדו) הלכה… (שהייה) לפני עשר שנים הייתי פוגש אותה אצל אחותי המנוחה. היא היתה בת שבע עשרה ואני בן שלושים ושבע. למה לא התאהבתי בה אז, למה לא הצעתי לה נישואים? זה היה בהחלט אפשרי! ועכשיו היא יכלה להיות אשתי… כן… הנה, היום, הסערה היתה מעירה את שנינו; הרעמים היו מפחידים אותה ואני הייתי מחבק אותה ולוחש: "אל תפחדי, אני כאן". איזה מחשבות נפלאות. עושה לי טוב. אני אפילו צוחק… אוי אלוהים, הראש שלי כל כך מבולבל למה אני זקן? למה היא לא מבינה אותי? אני לא יכול לסבול את הדיבורים היומרניים שלה, את המוסר המטופש שלה, את השטויות שלה על עולם שהולך ונחרב, אני שונא את זה, ממש, עד עמקי נשמתי. (שהייה) רימו אותי!  אני סגדתי לפרופסור העלוב הזה עם הראומטיזם שלו, עבדתי בשבילו כמו חמור. סוניה ואני סחטנו מהאחוזה הזאת כל פרוטה. התמקחנו על השמן, האפונה, הקמח כמו שני אכרים קמצנים. חסכנו על אוכל ולא הוצאנו פרוטה מיותרת. כל זה כדי לצרף פרוטה לפרוטה ולשלוח לו אלפים. הייתי גאה בו ובידע שלו. הוא היה החיים שלי. נשמתי אותו. כל מה שהוא כתב, כל מה שהוא אמר היה עדות לגאונות. ועכשיו כשהוא פנסיונר, איפה כל ההשגים שלו? כשהוא יסתלק מהעולם אפילו דף אחד לא יחיה אחריו. הוא אפס! בועת סבון!

* לשימוש אישי בלבד

להרשמה התקשרו:

טל׳: 077-5518861
נוסף: 050-3350753

שעות הפעלות:

בימי : א׳-ה׳ בלבד

בין השעות:

10:30-18:30

קורס מתקיים:

רח' המסגר 56. תל אביב – יפו.

האקדמיה פועלת במרכז ת"א במיקום מושלם ונוח. מתכונת ההוראה הינה חדשנית ומודרנית המעניקה לכל סטודנט אפשרות לביטוי אישי ותמורה מלאה בכל רגע בשיעור. תוכנית הלימודים והמורים המבוקשים ביותר בישראל יצרו חווית לימוד אחרת שאותה ניתן להשיג בלעדית באקדמיה.

אין עוד מקום כזה בישראל.