סלון בבית צפרוודילה. לילה. נשף. מוסיקה לריקודיס. שפרבצי יושבת לבדה.
שפרכצי: עשרים סנדוויצ'ים עם נקניק אכלתי מתוך תיאבון, עשרה מתוך ציפייה ומתח ועוד חמישה ממפח נפש, ועכשיו אני מלאה אנרגיה. כולם רוקדים ואני מחכה. [מתחילה לבכות] לא, אסור לי. עלי להיות מצודדת, מצודדת. [מתאמצת להיראות מצודדת] הפעם אני מוכרחה! מוכרחה! ממ! ממ!
לא! המאמץ מכער אותי! אסור לי!
עלי להיות רגועה, רגועה.
אבל הדקות חולפות
ואני לא נעשית צעירה מדקה לדקה!
אוי, עוד דקה עברה!!
לא, לא, קור-רוח,
קצת קור-רוח.
זמן, עצור בבקשה. תן לי שהות להתאושש, לסדר את השערות, לנגב את הפנים. אל תשטוף אותי. בבקשה לא! הוא לא עוצר. מרגע שנכנסת לתוכו את נוסעת, נוסעת, עד יום מותך. הצילו! הוציאו אותי מתוך הזמן! עכשיו התכערתי עוד יותר. איך אני נראית?! שלושים וחמישה סנדוויצ'ים זועקים מתוך בשרי. די, הפעם אני מוכרחה! מוכרחה! [ מתאמצת להיראות מצודדת] ממ! ממ! [נכנס צ'רכס, מסתכל בה ]
צ'רכס :גם אני לפעמים סובל מעצירות.
[ שפרכצי מזנקת לזרועותיו, גוררת אותו לרקוד. לפתע היא מפסיקה, מרימה כף יד אחת כשהזרת זקורה באוויר ]
אוהב את הקונטראסט האכזרי שבין הגוף שלך לבין האצבע הקטנה שלך. [שפרכצי מסמיכה אצבע של יד אחת לאצבע של יד שנייה מבלי שתיגענה זו בזו] אוהב את חלל ההפרש הקרוע שבין שתי האצבעות שלך, אשר משני צדדיו עומדות ההתאפקויות הדינאמיות של האצבעות מלגעת זו בזו.
[ שפרכצי מורה באגודל על ישבנה ]
אוהב את ההתנפצות הנמרצת של הכיוון של האצבע שלך אל המוּצקות המוחלטת של קיר הישבן שלך.
[ שפרכצי מציגה כף רגלה על כיסא, מכניסה יד אחת מאחור, מתחת לירך, משרבבת אותה לפנים ונוגעת בשדיה התלויים ממעל ]
אוהב את התפתלות ההטעיה התכסיסית של המסלול שבו עוברת כף היד שלך, עד ליצירת המגע הלופת בקווים הקדמיים של פריצת כוחות שדייך.
[ שפרכצי עומדת בלי נוע ]
זהו השיא, זהו הדבר הגדול ביותר בתחום האפשרי הביצועי ואני מתכוון לחוסר התזוזה המהמם של הגוף שלך המוחץ מתוך מסה כבירה כל תנועה אפשרית.
שפרכצי: שמי שפרכצי.
צ'רכס : שמי צ'רכס.
שפרכצי: צ'רכס!
צ'רכס: שפרכצי!
שפרכצי: שפרכצי.
צ'רכס: שפרכצי.
שפרכצי: אני מוצאת חן בעיניך?
צ'רכס: כן.
שפרכצי: בטח שתגיד לי "כן". ומנין לי שאתה אומר לי את האמת? ואפילו אם זו האמת, מנין לי לדעת, אולי זו אמת חולפת?! מנין לי בכלל שזה רציני?! מנין לי שזה נצחי?! אולי בעוד חצי שעה תחשוב אחרת?! ואם לא בעוד חצי שעה, אולי בעוד שבוע, חודש, עשר שנים?! תגיד לי, אתה תחשוב אחרת בעוד עשר שנים?!?כן?!? כי אני לא סובלת דברים לא נצחיים, נמאס לי פעם ככה ופעם ככה, אני רוצה אחת ולתמיד, לתמיד: אתה שלי, או שאתה לא שלי?!? אה?!?
צ'רכס: שלך. חתוּם: צ'רכס.
שפרכצי: בטח, חתוּם! אבל מנין לי שהחתימה שלך – שאני שומעת אותה רק בפה ולא על הנייר – מנין לי שהיא נצחית?! מנין לי, מנין לי, מנין לי שהיא נצחית?!?
[ שיר קצין הצבא ]
צ'רכס: הייתי קצין בצבא,
הובלתי פלוגה אל הקרב,
אל מול האש רצנו,
קראתי להם לשכב.
חלקם שוכב עד היום,
ואני כבר לא מה שאז,
מחפש בחיים קצת חום
ואשה שיודעת לרקום.
שפרכצי: זו אני, זו אני, זו אני.
צ'רכס: מתי תציגי אותי בפני אביך, שיש לו שתי משאיות ושותפות חמישים אחוז בשוּפֶלדוֹזֶר, ותספרי לו על אירוסינו?
שפרכצי: מחר, מחר אציג אותך בפני אבי, שיש לו שתי משאיות ושותפות חמישים אחוז בשופלדוזר ונספר לו על אירוסינו.
[ מתנשקים ]
מה אכלה שפרכצי?
צ'רכס: לָקֶרְדָה.
שפרכצי: ממתי?
צ'רכס: אתמול.
שפרכצי: והרי זו באמת הלקרדה שאכלתי אתמול במסעדה חלבית קטנה עם חברתי הטובה שוֹשקֶס. האם הסתפקתי בלקרדה?
[ מתנשקים ]
צ'רכס: קינחת בחלבה.
שפרכצי: החלבה מהיום.
צ'רכס: יש גם מאתמול.
שפרכצי: כל יום אני אוכלת חלבה, כל יום, כל יום! ספר לי על ארוחת הצהריים של היום!
[ מתנשקים ]
צ'רכס: שומן סטייק על החניכיים.
שפרכצי: מאיזה שעה?
צ'רכס: ארבע עשרה אפס חמש.
שפרכצי: דייקן ואוהב לתחוב את הלשון לטינופת.
צ'רכס: שונא שאין מספיק שמן בסלט.
* לשימוש אישי בלבד
להרשמה התקשרו:
טל׳: 077-5518861
נוסף: 050-3350753
שעות הפעלות:
בימי : א׳-ה׳ בלבד
בין השעות:
10:30-18:30
קורס מתקיים:
רח' המסגר 56. תל אביב – יפו.
האקדמיה פועלת במרכז ת"א במיקום מושלם ונוח. מתכונת ההוראה הינה חדשנית ומודרנית המעניקה לכל סטודנט אפשרות לביטוי אישי ותמורה מלאה בכל רגע בשיעור. תוכנית הלימודים והמורים המבוקשים ביותר בישראל יצרו חווית לימוד אחרת שאותה ניתן להשיג בלעדית באקדמיה.
אין עוד מקום כזה בישראל.