מחזה: אנשים קשים
מאת: יוסף בר יוסף
דמות: אליעזר (לייזר) ויינגרטן
אמרתי שאספר לכם על המעיל הזה… אבא שלי היה מכסה אותי במעיל הזה שלי לפנות בוקר. הדירה שלנו היתה קטנה, לא היה מקום לכל הילדים בפנים, והייתי מוכרח לישון בחוץ, במרפסת הקטנה והסגורה בחוץ. קראו לה מרפסת סגורה, אבל הגשם טפטף מהגג של המרפסת ישר על המיטה. ישנתי במיטה הרטובה כי הייתי צעיר ועייף. אבל כשהוא היה קם להתפלל לפנות בוקר הוא היה מכסה אותי במעיל, ואז נהיה לי חם וישנתי עוד יותר טוב.
אתם מאמינים שאני שיחקתי כדורגל לעיני אבי בראש השנה, שבשבילו זה חג קדוש, ובשבילו לשחק כדורגל בראש השנה זה חטא שהוא מוכן להיהרג עליו?!
אני אענה לכם. שיחקתי. בגלל חברים. חברים משכו אותי. לא רציתי, אמרתי להם שאבא שלי יכול לעבור על יד המגרש בדרך לבית הכנסת, אבל הם משכו אותי, הם אמרו לי שאני פחדן, שאני בוגד. מוכרחים אותי, הם אמרו, והם עשו סביבי שמחה שלמה ותחנונים. ואני הלכתי אחריהם ושיחקתי כדורגל בראש השנה. ואבי באמת עבר על יד המגרש בדרך לבית הכנסת וראה. אבל אני לא ידעתי שהוא ראה. כשאדם משחק עם החברים שלו הוא כמו עיור. מה אתם חושבים הוא אמר בלילה כשחזר?
הוא לא אמר כלום. הוא… (פושט את מעיל החליפה שלו, מפשיל את שרוולי חולצתו ואת קצות מכנסיו, ואז הוא מתחיל לשחק כמו שוער במשחק כדורגל, קולט כביכול כדורים, קופץ בידיים פשוטות לצדדים, משתטח וכדומה…) הוא עשה את עצמו שוער, הוא עשה מה שאני עשיתי, ששיחקתי לעיניו כדורגל בחג הקדוש שלו, זה מה שהוא עשה לי. ככה! (שוב הוא קופץ ומשתטח)
ואמא שלי לא הבינה מה קורה, שפתאום אבי, שהוא כבר בן שישים, מתנהג כמו משוגע. היא התחננה שיפסיק, היא בכתה, היא משכה את השערות שלה. הבית נשבר לחתיכות. זה מה שהוא עשה לי. ככה! (שוב הוא קולט כביכול כדור בבטנו, מתכווץ ונאנק) החברים משכו אותי למשחק, הם שכחו אותי אחרי רגע – ואבא שלי נשבר.
* לשימוש אישי בלבד.
להרשמה התקשרו:
טל׳: 077-5518861
נוסף: 050-3350753
שעות הפעלות:
בימי : א׳-ה׳ בלבד
בין השעות:
10:30-18:30
קורס מתקיים:
רח' המסגר 56. תל אביב – יפו.
האקדמיה פועלת במרכז ת"א במיקום מושלם ונוח. מתכונת ההוראה הינה חדשנית ומודרנית המעניקה לכל סטודנט אפשרות לביטוי אישי ותמורה מלאה בכל רגע בשיעור. תוכנית הלימודים והמורים המבוקשים ביותר בישראל יצרו חווית לימוד אחרת שאותה ניתן להשיג בלעדית באקדמיה.
אין עוד מקום כזה בישראל.